לפי הגדרת החוק בביטוח לאומי תאונת עבודה היא תאונה שארעה תוך כדי העבודה ובעקבות העבודה אצל המעביד או מטעמו, במקום העבודה או בדרך אל או מהעבודה. במקרה של עצמאי – הכוונה לתאונה שקרתה תוך כדי עיסוקו.

ישנם מקרים שהחוק קובע מצבים נוספים שנחשבים לתאונות עבודה והם:

• תאונה שארעה תוך כדי הליכה או נסיעה לעבודה או ממנה.
• תאונה שארעה תוך כדי הליכה ממקום עבודה אחד למשנהו.
• תאונה שארעה תוך כדי העבודה, במקום או בסביבת העבודה הקרובה ביותר, תוך כדי פעולה להצלת גוף, או רכוש, או למניעת נזק, או סכנה לגוף, או לרכוש.
• תאונה שארעה תוך כדי העבודה עקב פגיעה שנגרמה על ידי אדם אחר ושאינה תוצאה של העבודה באמצעות חפץ כשהאדם הנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה.
• תאונה שארעה בזמן הפסקת האוכל במקום העבודה או מחוצה לו.
• תאונה שארעה  לחבר ועד עובדים תוך כדי מילוי תפקידו במקום עבודתו או במקום אחר.

זכויות רפואיות של נפגעי תאונת עבודה

ביטוח לאומי מזכה את מבוטחיו הנפגעים בתאונת העבודה בגמלאות שונות כגון:           ריפוי, החלמה, שיקום, אשפוז, מכשור רפואי תרופות וכיוצ"ב.
כמו כן קיימים גם דמי פגיעה –  אדם שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו עקב פגיעתו בעבודה, או שאינו מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה אחרת, זכאי לקבל תשלום הקרוי "דמי פגיעה". זהו פיצוי עבור התקופה בה לא היה כשיר לעבוד. הזכאות לדמי פגיעה היא עד לתקופה של 90 יום. דמי פגיעה הם כ 75% משכר עבודתו הרגיל של המבוטח המחושב לפי שכר שלושת חודשי עבודתו האחרונים. בתום תקופת דמי הפגיעה ובמידה ונמצא העובד נכה עבודה, יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי קצבה או מענק לנכה עבודה.

על מי חלה חובת הדיווח במקרה של תאונת עבודה?

המוסד לביטוח לאומי הינו הגוף הציבורי הראשון שיש לדווח לו על כל פגיעה בעבודה שכתוצאה ממנה מת אדם, או שמצבו מחייב טיפול רפואי, או שאיבד את כושר העבודה שלו לשלושה ימים ויותר. את הטפסים המתאימים שיש למלא ניתן להשיג בסניפי המוסד לביטוח לאומי, ויש להקפיד למלא אותם על פי כל הדרישות. טופס שלא ימולא כראוי יוחזר לעובד ויעקב את מימוש הזכויות הרפואיות שלו. במקרה בו המבוטח מת, כתוצאה מהפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור את ההודעה על התלויים בו: משפחתו או שארי בשר אחרים שלו.
בכל מקרה יאשר המעביד העובדות הנוגעות למקרה הפגיעה לפני מסירת ההודעה לביטוח הלאומי בכל הנוגע לנסיבות הפגיעה, לאופי עבודתו ומשרתו (מלאה חלקית וכדומה), לשכר עבודתו של הנפגע ולהיעדרותו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה.

תאונות עבודה עלולות להביא לאובדן כושר עבודה, ולכן על נפגעי עבודה לדעת את הזכויות המגיעות להם, וכן להיות ערים למימוש זכויות רפואיות המגיעות להם מן המדינה.

מימוש זכויות רפואיות הינו המהלך הראשון של נפגע עבודה כדי לחזור לחיים שגרתיים נוחים ונעימים.

קצבת נכות משולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי לכל אדם המוכר על ידה כנכה. גמול זה משולם לכל אדם שנקבע כי איבד לפחות 50% מכושר העבודה שלו, או מיכולתו להשתכר, או 50% מכושר התפקוד של עקרת בית בעבודות משק הבית. כל נכות פיזית או נפשית מעל 50% מתוגמלת ומשולמת בידי המוסד לביטוח לאומי חודש בחודשו. אחוזי נכות נקבעים ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שקובעת את גובה הפיצוי.

תקופת התשלום נקבעת ע"י המוסד לביטוח לאומי. תקופה זו יכולה להיות לזמן קצוב או לכל החיים, תלוי במקרה הנתון ובאחוזי הנכות. מגיל הפנסיה יקבל הזכאי לגמלה (לכל החיים) קצבה אחרת. כמו כן, רשאי הביטוח הלאומי לזמן את בעל הזכאות לבדיקות חוזרות, כדי להעריך את מצבו מחדש, את אחוזי הנכות שלו ואת מידת זכאותו להמשך. זכויות רפואיות וכלליות מוענקות ע"י המוסד לביטוח לאומי למקבלי קצבת נכות.

להלן רשימת הזכויות הניתנות:

1. פטור מתשלום דמי ביטוח

מי שמקבל קצבת נכות ואין לו הכנסה נוספת פטור מתשלומי דמי ביטוח. מי שדרגת אי הכושר שלו עומדת על 75% לפחות פטור מתשלום דמי הביטוח גם במידה ויש לו מקור הכנסה אחר.

2. קבלת קצבת נכות בזמן העבודה

במידה ומקבל הקצבה רוצה ויכול לצאת לעבודה מבחינת תפקודו, מעודד המוסד לביטוח לאומי תופעה זו, תוך שהוא ימשיך לשלם את הקצבה בזמן עבודתו זו, אך ככל שההכנסה מעבודה זו תגדל, כן תקטן גודל הקצבה המשולמת לזכאי. יחד עם זאת, ימשיך לקבל הזכאי הנחות בתחבורה הציבורית, בארנונה וכדומה, כפי שקיבל טרם עבד בגין נכותו.

3. שיקום מקצועי

שיקום מקצועי מקבל מי שנקבע עבורו לפחות 20% נכות רפואית לצמיתות. גם בן או בת הזוג הקבועים זכאים לשיקום מקצועי ובתנאי שהם:

א.      בעלי ליקויים שמונעים מהם לעבוד במה שעבדו, וכי הם זקוקים לשיקום מקצועי על מנת לחזור לעבודתם.

ב.      הם מתאימים למסגרת השיקום המקצועי.

ג.       הם מסוגלים להשתלב מחדש כעובדים רגילים ומשתפים פעולה מרצון.

4. קצבת נכות לאדם השוהה בחו"ל

קצבת נכות משולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי לתושב ישראלי השוהה בחו"ל לתקופה של שלושת החודשים הראשונים מאז יצא מן הארץ. במידה והאדם יצא לצורך טיפולים רפואיים במדינה אחרת, או שלחילופין הוא מועסק ע"י מעסיק ישראלי באותה המדינה, יהיה זכאי להמשך תשלום הקצבה כרגיל.

5. שיעור הקצבה

1. כל מי שנקבע לו מעל 74% אי כושר עבודה זכאי לקצבת נכות חודשית מלאה.
2. כל מי שנקבע לו מעל 74% אי כושר עבודה ואחוזי הנכות הרפואיים הינם לפחות 50% יקבל קצבה חודשית נוספת על פי אחוזי הנכות.
3. מי שנקבע לו בין 60% ל – 74% אי כושר עבודה, זכאי לקצבת נכות חודשית חלקית המותאמת לדרגת אי הכושר שקיבל.

   מימוש זכיות רפואיות

מימוש זכויות רפואיות – כשמו כן הוא: חזרה מהירה לשגרת החיים לאחר מחלה, תאונה או פציעה. לכל אחד נראה כי יוכל למצוא את הדרך חזרה לחיים תקינים בעצמו, אך לא כך הדבר. בפועל הדברים לא תמיד פועלים כפי שנדמה לנו. אנו מודעים לצורך במימוש זכויות רפואיות רק לאחר שנפגענו או חלינו. כאשר אנו פונים למערכת הממסדית כדי לקבל עזרה, מתחוור לנו כי הדברים אינם כה פשוטים. אנו מגלים כי מגיעות לנו זכויות רפואיות שבעקבותיהן אחוזי נכות, קצבת נכות או פיצוי אחר, אך אלה, מסתבר, לא ניתנות בקלות, והתהליך שעובר "בעל הזכויות" מתיש מאד. זהו תהליך בירוקראטי המורכב מגופים ציבוריים כמו המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח הפרטיות ומשרדי הממשלה השונים. גופים אלה אינם משדרים יעילות ונכונות לפתור בעיות במהירות. לאדם שנפגע  קשה הרבה יותר לנהל מערכה למימוש זכויות רפואיות מול המערכת.

מה מגיע לנו?

זכויות רפואיות מגיעות לנו לאחר שנפגענו בתאונות דרכים, תאונות עבודה או שחלינו במחלות קשות שמגבילות את תפקודנו הרגיל. כדי שנוכל לממש את הזכויות הרפואיות  המגיעות לנו, עלינו לדעת שלושה דברים עיקריים:

1. 1. אילו זכויות מגיעות לנו בגין איזה אירוע.
2. 2. לאיזה מוסד לפנות כדי לממש זכויות רפואיות אלה.
3. 3. כל אחוז נכות מסתכם בסכומי כסף גבוהים.

כדי שנקבל זכויות רפואיות אלו, עלינו לדעת כיצד לגשת אל הגופים המטפלים: ביטוח לאומי, חברות הביטוח או משרדי ממשלה אחרים. גישה נכונה לגופים הללו – תוך ידיעה אודות מה לומר ומה לא, על מה להתעקש וכיצד להתנהל מולם במישור המשרדי: טפסים, תעודות וכדומה – תקצר את זמן התהליך ותוביל לתוצאה יעילה: חזרה מהירה לחיים תקינים.

מהן הזכויות הרפואיות השכיחות?

רוב התביעות המוגשות לקבלת זכויות עקב מצב בריאותי לא תקין מחולקות לכמה נושאים:

1. גמלת נכות כללית מביטוח לאומי הקובעת אחוזי נכות, קצבת נכות וכדומה.
2. פטור ממס הכנסה או זכאות להחזרי מס.
3. פיצוי כספי עקב "מחלת מקצוע", עקב פציעה בצבא, בפעולת איבה, במחלת פוליו או פציעה במקום העבודה.
4. גמלת נכות מעבודה או קבלת הטבות בנושא ניידות, פנסיית נכות או גמלת ילד נכה.

איך מקבלים מה שמגיע לנו?

על פי החוק לכל אזרח יש זכות מלאה לדעת את זכויותיו הרפואיות כדי לקבלן במלואן, אך רבים אינם יודעים איפה לחפש אותן וזאת עוד לפני שמימשו אותן הלכה למעשה.

עורכי דין רבים מומחים בנושא זכויות רפואיות המגיעות מן הגופים הציבוריים: ביטוח לאומי חברות הביטוח וכדומה, ומיומנותם מקצרת את התהליך ואת התסכול הנלווה אליו חדשות לבקרים. אנשי מקצוע אלה מכירים את המערכות הציבוריות והפרטיות, למי לפנות, כיצד לקצר תהליכים, מהם התנאים לכל מקרה ומקרה, וכיצד להגיש את התביעה באופן היעיל ביותר. השירות של אנשי המקצוע שווה את הזמן, הטרחה והתסכול שנחסכים מכל אחד שנפגע.

אובדן כושר עבודה הוא כמו צונאמי… הוא אינו תלוי בגיל ואינו נשלט על ידי האדם. במידה ונפגעת, עליך לדעת מהן הזכויות המגיעות לך בגין אובדן כושר עבודתך, מי אחראי לשלם לך פיצויים, ומה מציעות פוליסות הביטוח הנמכרות כיום על ידי חברות הביטוח.

מהו אובדן כושר עבודה?

אובדן כושר עבודה שייך למצבים שבהם האדם מאבד את היכולת לעבוד בעקבות מחלה או תאונה ואת היכולת לכלכל את עצמו בין אם באופן מוחלט או חלקי. במצבים כאלו, זכאי האדם לקבל פיצויים כספיים ממקורות שונים, ביניהם המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח.

פיצוי בגין אובדן כושר עבודה מביטוח לאומי

במידה ומדובר בפגיעה כתוצאה מתאונת עבודה, זכאי הנפגע לקבלת גמלה מביטוח לאומי המכונה "דמי פגיעה" לאחר שהגיש את המסמכים הרפואיים הנדרשים ונבדק ע"י רופא תעסוקתי. "דמי הפגיעה" מזכים פיצויים בשיעור של 75% משכרו הממוצע של העובד, וניתן לקבלם מביטוח לאומי לתקופה בת 90 יום לכל היותר.

במידה ותקבע על ידי רופא תקופת אובדן כושר עבודה קצרה (עד 12 ימים), יקבל העובד במשך שלושת הימים הראשונים את הפיצויים ממעבידו ושאר התקופה תשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. בתקופות ארוכות (עד 90 יום) ישולמו תשעת הימים הראשונים על ידי המעסיק והימים הנותרים על ידי הביטוח הלאומי בשיעור זהה.

כדי לקבל "דמי פגיעה",  ולממש את  הזכויות רפואיות המגיעות לכל נפגע בתאונת עבודה, על הנפגע להציג בפני הביטוח הלאומי והמעסיק את המסמכים הרפואיים הנדרשים, ואת אישור הרופא התעסוקתי בגין אי כושר עבודה.

ביטוח אובדן כושר עבודה

פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה באה להבטיח לאדם שנפגע או שחלה משכורת חודשית קבועה שתסייע לו לכלכל את עצמו ואת בני משפחתו. פוליסה כזו ניתן לרכוש בכל אחת מחברות הביטוח הפרטיות. זכור: הפוליסה אינה תחליף למגיע לך מביטוח לאומי..

גובה הפיצויים להם זכאי מבוטח הסובל מאובדן כושר עבודה יהיה בשיעור של עד כ- 75% משכרו הממוצע במהלך השנה שקדמה לתאונה או למחלה. המבוטח יקבל את הפיצויים מחברת הביטוח בתום תקופת המתנה בת שלושה חודשים, ובתנאי שלא הסתיימה תקופת הביטוח והנפגע אכן אינו עובד.

במקרים רבים, ניתן להוסיף לפוליסת הביטוח נספח המקנה למבוטח אפשרות להחזרים רטרואקטיביים על מרבית מתקופת ההמתנה תמורת תוספת כספית (פרנצ'יזה).

לאיזה פרק זמן יקבל המבוטח את הפיצויים מחברת הביטוח?

המבוטח יקבל את הפיצויים מחברת הביטוח כל עוד לא תמה תקופת הביטוח ובמידה ולא החלים וחזר לשגרת עבודתו. במקרים שאינם אלו, ימשיך המבוטח לקבל את הפיצויים עד מותו או עד הגעתו לגיל פרישה.

אובדן כושר עבודה עשוי להיות ביטוי מפחיד, אך במידה ואנו יודעים את הזכויות הרפואיות שלנו, ודאגנו גם לביטוח פרטי בעוד מועד, הרי שמצבנו הלא נוח יכול להשתפר פלאים.

מחלת מקצוע היא מצב בו עובד שנפגע במחלה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה נשנית לגורם מזיק, כל עוד שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. מחלת מקצוע נגרמת בהדרגה וזאת בניגוד לתאונת עבודה שנגרמת עקב מקרה חד פעמי המוגדר בזמן ומקום, למשל, החלקה במהלך העבודה אשר מובילה לנזק באגן.

מחלת מקצוע עשויה להיקבע בין היתר עקב הגורמים הבאים:

• חשיפה לחומרים מסרטנים באופן מתמשך בעבודה.
• חשיפה לחומרים מסוכנים אחרים באופן מתמשך בעבודה.
• חשיפה חוזרת ונשנית לרעש במקום העבודה.

אלו מוגדרים כמחלת מקצוע העלולה לגרום לאובדן כושר עבודה ולאחוזי נכות, קצבת נכות כללית וכדומה.

רשימת מחלות מקצוע

לא ניתן לתבוע מהביטוח הלאומי שיכיר במחלה שנגרמה בעבודה ושאינה בתוך רשימת מחלות המקצוע שפרסם. רשימה זו מופיעה בתקנות הביטוח הלאומי בפרק:  מחלות מקצוע. למרות זאת, קיימים כמה תקדימים בבתי הדין לעבודה שאושרו מחלות שאינן מופיעות ברשימה, ולכן ניתן לומר כי הרשימה אינה רשימה סגורה לחלוטין, וכי יש אפשרות למבוטח לקבל עזרה גם אם אין מחלתו מופיע ברשימה. יחד עם זאת קיימות מחלות מקצוע המוכרות ברשימה שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, אך קשה מאד להיות מוכר כזכאי לגמול כתוצאה מהן.

ליקוי שמיעה הינו דוגמה למחלת מקצוע אשר נמצאת ברשימת הליקויים שלכאורה אמור הנפגע לקבל את המגיע לו כתוצאה ממנה, אך בתיקון מספר 79 לחוק הביטוח הלאומי נוספו סעיפים, אשר הביאו לכך כי מאוד קשה כיום להיות מוכר כנפגע בעבודה עקב מחלת מקצוע. זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות מדוע כדאי להיעזר באנשי מקצוע, על מנת לתבוע באופן יעיל וממצה את זכויותיך וזכאויותיך מן המוסד לביטוח לאומי.

מה קורה כשמתגלה חשד למחלת מקצוע?

1. יש לדווח למפקח על העבודה האזורי.
2. יש להודיע לרופא המחוזי של משרד הבריאות.
3. מתבצעת חקירה על ידי הממונה על הבטיחות במקום העבודה.
4. מתבצעת חקירה של אגף הפיקוח על העבודה.
5. יש לדווח למוסד לביטוח לאומי כדי שיפצה את העובד במסגרת החוק.
6. יש לעבור בדיקת רופא תעסוקתי שיקבע את הגבלות העובד לעתיד.

מחלת מקצוע הינה פגיעה המוכרת ע"י הביטוח הלאומי, שעלולה לגרור אחריה אובדן כושר עבודה, אחוזי נכות ואף קצבת נכות. ידיעת החוק במקרים שכאלו אינה נחלת הכלל, ולכן מימוש זכויות רפואיות הנוגעות למחלת עבודה הוא לא רק זכות ראשונית, אלא זכות בסיסית של כל עובד, ועליו לעשות הכל כדי לקבל את המגיע לו על פי החוק. פניה לאנשי מקצוע העוסקים במימוש זכויות רפואיות איננה רק זכות, אלא "חובת העובד" כלפי עצמו ובני ביתו במידה ונפגע במהלך עבודתו. במקרים כאלה מומלץ לפנות לגורם מקצועי לייעוץ אודות תהליך מימוש הזכויות.

אחוזי נכות רפואיים וכלליים נקבעים ע"י ביטוח לאומי לאדם הפונה לקצבה כל שהיא עקב תאונת עבודה או ירידה בתפקוד. לשם כך מכונסת ועדה רפואית. כאשר נקבעו לאדם אחוזי נכות מעל אחוז מסוים, הוא נשלח לבדיקה במכון ל"הערכה תפקודית", ובמידה והוא עומד בקריטריונים של הוועדה, הוא עשוי לקבל אחוזים על אובדן כושר עבודה, או אחוזי נכות כלליים, ואז משולמת לו גמלת נכות כללית.

אחוזי נכות רפואית

• לכתוב פוסט חדש

לרופאים בוועדות הרפואיות יש את "ספר המבחנים" ובו רשומים כל הליקויים הרפואיים הקיימים, כשלכל סעיף קבוע אחוז נכות אחר על פי החוק. על סמך "ספר המבחנים" קובעים  הרופאים את אחוזי הנכות המגיעים לתובע. הגיע תובע לוועדה עם כמה מחלות, יקבע עבור כל אחת מהן אחוזי נכות מיוחדים. אחוז הנכות הסופי יקבע לאחר שקלול של כל אחוזי הנכות המצוינים. כדאי לדעת, כי ישנם ליקויים שהוחלט לגביהם שהם אינם משפיעים על כושר העבודה של האדם והם אינם נלקחים בחשבון. ליקויים אלה נקראים "ליקויים מנופים".

אחוזי נכות כללית

תובע שעבר את סף אחוזי הנכות הרפואית, ניגש לבדיקה תפקודית בוועדה על ידי רופא מוסמך, עובד שיקום או מרפא בעיסוק (במידה והתובעת עקרת בית). אחוזי נכות רפואית המאפשרים את המשך התהליך בוועדה להערכה תפקודית משתנים בין עובד לעקרת בית באופן הבא:

• עובד – במידה ונקבעו לו 60% נכות רפואית לפחות מתוך "ספר המבחנים", או 40% נכות רפואית, כשאחד הסעיפים הרפואיים במקרה זה 25% לפחות – יעבור הלאה לבדיקת כושר עבודה. הבדיקה כוללת בדיקה רפואית ושיחה עם עובד שיקום.
• עקרת בית – במידה ונקבעו לה 50% לפחות של נכות רפואית מתוך "ספר המבחנים" – תעבור לבדיקת כושר תפקוד בעבודות משק הבית. הבדיקה כוללת בדיקה רפואית ומבדקים תפקודיים על ידי מרפא בעיסוק.

לאחר סיום התהליך, פקיד התביעות מתייעץ עם הרופא המוסמך שבדק את התובע ועם עובד השיקום ששוחח עמו, או עם המרפא בעיסוק שבדק את עקרת הבית, וקובע את דרגות אי הכושר להשתכר או לתפקד. כמו כן, נקבעת תקופת אי הכושר לפי המסוגלות הפיזית או הנפשית של התובע ולפי מצבו הבריאותי. הדרגות הללו מהוות את אחוזי הנכות הכללית של התובע, שלפיהן נקבעת קצבת הנכות הכללית.

חשוב לזכור: אחוזי הנכות הכללית אינם נקבעים באופן ישיר מתוך אחוזי הנכות הרפואית אלא בהתאם למידת ההשפעה לחיוב או לשלילה על כושר התפקוד בפועל.

קביעת אחוזי נכות עקב תאונות עבודה או כל סיבה אחרת, שבגינה מגיע לאדם הנפגע קצבת נכות, מעוגנת בחוק ולכל אדם זכות לתבוע זכויות רפואיות אלו. החברות למימוש זכויות רפואיות עומדות לשרות הנפגע, כדי לעזור לו לחזור לתפקוד רגיל או לחילופין להמשך חיים בכבוד.

הנחות בתחבורה הציבורית – מי מקבל?

רבים מהנוסעים בתחבורה ציבורית סובלים מקשיים כלכליים והוצאה זו כבדה עליהם מאד. לנתמכים ע"י קצבאות הביטוח הלאומי הנטל גדול במיוחד לנוכח הקיצוצים הרבים בהקצבות, בעוד שמחירי הנסיעה רק עלו בשנים האחרונות. למרות זאת, חלק ממקבלי הקצבאות זכאים להנחה בתחבורה הציבורית לאור חוקים ותקנות שנחקקו לאורך השנים.

מקבלי הקצבאות שמקבלים הנחות בתחבורה הציבורית הם:

• נוסעים שאינם יכולים לנהוג: קשישים מקבלי קצבת זקנה ונכים מקבלי קצבת נכות.
• נוסעים שאינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב, עקב הכנסה נמוכה, ושהם מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה.
• ישנן קבוצות אוכלוסיה נוספות שאינן שייכות למקבלי הקצבאות, אך הן מקבלות הנחות בתחבורה הציבורית: משפחות ברוכות ילדים, אמהות חד הוריות, סטודנטים ועוד.
  • אנשים בגילאי 18-65 מקבלי גמלת שאירים והבטחת הכנסה (שתי הקצבאות יחד) מהביטוח הלאומי.
  • בני 18-65 מקבלי קצבת נכות מביטוח לאומי, המוגדרים כבעלי דרגת נכות יציבה (לא זמנית) בעלת 75 אחוזי נכות ומעלה.
  • בני 18-65 מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, שזכאותם לקבלת הקצבה נקבעה לפני 1.1.2003 .
  • קשישים העומדים בקריטריונים הבאים: מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, מקבלי קצבת זקנה ומקבלי קצבת נכות.

גובה ההנחה לה זכאית כל קבוצה

בני 18-65, המקבלים את הקצבאות מביטוח לאומי, אמורים לקבל באמצעות הדואר לביתם כרטיס הנחה מיוחד לאחר שנקבעה זכאותם לקצבה. הכרטיס מקנה הנחה בגובה של 33% והוא מתחדש אחת לשנתיים.

קשישים העומדים בקריטריונים זכאים להנחה בגובה של 50% בכל שירותי התחבורה הציבורית (רכבות ואוטובוסים). ההנחה ניתנת בקווי האוטובוס בכפוף לתעודת אזרח ותיק, ובקווי הרכבת בכפוף להצגת תעודת זהות.

מקבלי קצבת הבטחת הכנסה אינם זכאים להנחות, אך חשוב לדעת כי קיימות הנחות לצעירים היכולות לסייע להם בהקטנת הוצאות הנסיעה:

• ילדים
• בני נוער
• תלמידים הלומדים מחוץ לעיר מגוריהם
• סטודנטים

ילדים עד גיל 5 זכאים לנסוע באוטובוסים בחינם בלוויית מבוגר. ברכבת ישראל: מבוגר המלווה ביותר מילד אחד מתחת לגיל חמש יזכה לפטור מתשלום על ילד אחד ועל השאר יידרש לשלם. ברכבת ילדים עד גיל 10 זכאים ל 20% הנחה.

בני נוער זכאים ל 50% הנחה ברכישת כרטיסיית נוער.

תלמידים הלומדים מחוץ לעיר מגוריהם זכאים ל 50% הנחה מדמי הנסיעה לבית הספר ובחזרה.

סטודנטים זכאים להנחה בכפוף להצגת תעודת סטודנט, ולאחר שבאמצעות תעודה זו הנפיקו כרטיס רב-קו המקנה להם הנחה בגובה של 50% מהתשלום.

עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית אינם שווים לכל נפש, ורבים מתקשים לשלמן באופן קבוע ושותף, במיוחד אם הנסיעות הן קבועות ומחזוריות. חלק ממימוש זכויות רפואיות מתבטא בהנחות שמאפשר המוסד לביטוח לאומי הקובע אחוזי נכות, קצבת נכות וכיוצ"ב באלה המזכים את האדם המוגבל בהנחות משמעותיות בתחבורה הציבורית. דע את זכויותיך וקבל את הטבותיך.