top of page

הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

עשית את הצעד הראשון עכשיו תורנו. בקרוב מאוד נחזור אלייך!

חוק לרון

מהו חוק לרון, מהו הרציונל העומד מאחוריו וכיצד הוא מעודד שילוב נכים בעבודה? כל אדם עם נכות צריך להכיר את החוק הזה על מנת ליהנות מפירותיו .


חוק לרון, הידוע גם בכינוי "החוק לשילוב נכים בעבודה" הינו תיקון מס' 109 בפרק ט' (ביטוח נכות) של חוק הביטוח הלאומי. החוק המתבסס על רעיון שילובם של מקבלי קצבאות נכות בשוק העבודה, הוא מספק מצד אחד שיפור בתנאיהם של אנשים עם נכויות שיוצאים לעבודה, ומצד שני אינו פוגע בזכויותיהם של נכים שאינם עובדים.

חוק לרון בא לתת מענה הולם לשאלה: מהו גובה השכר אותו יכולים להרוויח מקבלי קצבת הנכות? לפני חקיקתו, קצבת הנכות נשללה מאנשים שיצאו לעבוד באופן מלא גם כשהיו זכאים לה. החוק בא לתקן את המציאות הזו, ולאפשר לאנשים עם מוגבלות, שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה, להמשיך לקבל קצבת נכות כללית, כך שההכנסה הכוללת מהשכר והקצבה תהיה תמיד גבוהה יותר מההכנסה הנובעת מהקצבה בלבד.

מאחורי הגיית החוק עומד הרציונל כי עצם יציאתו של אדם עם נכות לעבודה, תוכיח את עצמה כמשתלמת. הדבר יעודד עוד ועוד אנשים עם נכויות להשתלב במקומות עבודה שמתאימים להם, על כל המשמעויות החיוביות הנגזרות מכך – להם ולחברה.


הרקע לחקיקת החוק ופעילות ועדת לרון

חוק לרון נחקק ב-1 באוגוסט 2009 בעקבות המלצות ועדת לרון, שהוקמה כדי לבחון את שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. הוועדה התכנסה לאחר מאבק הנכים המפורסם שהתחולל בשנים 1999 – 2002, ואשר העלה את נושא קצבאות הנכים למודעות ולסדר היום הציבורי.

בשנת 2005, לאחר בחינת זכויות מקבלי הקצבאות, הוועדה פרסמה את דו"ח לרון – "דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה". מסקנת הדו"ח הייתה כי ההתייחסות למקבלי קצבאות במסגרת חוק ביטוח לאומי, חוסמת בפניהם את ההשתלבות במעגל העבודה שכן הם חוששים מפגיעה בביטחונם הכלכלי. ועדת לרון הציגה תשע המלצות, אך המלצה אחת בלבד יושמה באמצעות חוק לרון – רפורמה בשיטת תשלום הקצבאות. הוועדה הציעה שיטה, לפיה תשלום קצבת הנכות הכללית ליוצאים לעבודה לא יבוטל, אלא יופחת הדרגתית, באופן שהכנסתו הכוללת של מקבל הקצבה תמשיך ותגדל ככל שתגדל הכנסתו מעבודה, עד לרמת שכר הקרובה לשכר הממוצע במשק.


עיקרי החוק

חוק לרון מתבסס על חמישה עקרונות מרכזיים:
  1. ככל שאדם הזכאי לקצבת נכות ישתכר יותר מעבודתו – כך הכנסתו הכוללת (קצבת נכות + הכנסה מעבודה) תהא גדולה יותר. עיקרון זה ביטל את השיטה שקדמה לחוק לרון, לפיה זכאים לקצבת נכות נפגעו כלכלית והפסידו כספים ברגע שיצאו לעבוד. בעקבות חוק לרון טבלה של הביטוח הלאומי מציגה את סכומי הקצבה לפי הכנסות מעבודה.

כאן המקום לציין כי עם חקיקת החוק ב-2005, שולמה קצבת עידוד במקום קצבת נכות, ואילו בשנת 2017 קצבת עידוד חוק לרון בוטלה והוחלפה בקצבת הנכות.


2. באשר לדרגת אי כושר יציבה שנקבעה ע"י ביטוח לאומי חוק לרון קובע כי זו לא תופחת או תישלל בשל הגדלת ההשתכרות מעבודה. יתרה מזאת, החוק גורס כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל להזמין את בעל דרגת אי הכושר לבדיקה מחודשת של כושר השתכרותו רק מכיוון שהחל לעבוד. המוסד רשאי לבחון מחדש את הסטטוס של אדם כזה אך ורק בשני מצבים: האחד – במקרה של הסתרת עובדות, דהיינו אם התגלו עובדות חדשות הנוגעות במצבו הרפואי של האדם או בכושר ההשתכרות שלו. השני – כאשר חל שיפור משמעותי במצבו הרפואי של הזכאי בעקבות טיפול מהותי, באופן שמפחית את אחוזי הנכות לרמה שאינה מזכה כלל בקצבת נכות.


3. נקבעו ארבע דרגות אי כושר: 100%, 74% , 65%, 60%.

4. אדם שזכאי לקצבת נכות והפסיק לקבלה מכיוון שהתחיל לעבוד או כתוצאה מעליית הכנסותיו מהעבודה – יזכה לרשת ביטחון שתגן עליו במהלך שלוש שנים. המשמעות היא כי אם יפסיק לעבוד או שהכנסותיו ירדו שוב במהלך שלוש שנים מהיום בו הפסיק לקבל את קצבת הנכות – הוא יוכל לשוב ולקבלה ללא צורך לזמנו לבדיקה מחודשת.

5. עם היציאה לעבודה לא תופסק הזכאות להטבות נלוות.


החלת החוק – לא תמיד אוטומטית

חוק לרון אינו חל אוטומטית על כל מי שזכאי לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. אם האדם הנכה התחיל לקבל את קצבת הנכות שלו לאחר כניסת החוק ב-1 באוגוסט 2009 – החוק יחול עליו באופן אוטומטי. לעומת זאת, החוק לא יחול אוטומטית על אדם שהתחיל לקבל את הקצבה ועבד בשכר לפני מועד כניסת החוק. אדם כזה ימשיך לקבל את הקצבה לפי הכללים הישנים, אלא אם יפנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להחיל עליו את החוק, ובקשתו תתקבל.


חוק לרון- הסיפור של צ'רלין

צ'רלין אלכסנדר, בן 61, עולה חדש, רכש השכלה אקדמאית לפני עלייתו ארצה, ועבד כמתורגמן וכמורה. כאן בישראל, מאמציו למצוא עבודה בתחומי עיסוקו לא צלחו, ולפיכך החל לעבוד כפועל ייצור במפעל. בשלב מסוים, עקב קושי בראייה ובהפעלת ידיו, הועבר לעבוד כשומר עד שפוטר. במשך השנים מאז עלייתו ארצה, אלכסנדר רכש שפה בסיסית בלבד, והשכלתו כמורה ומתורגמן לא סייעה בהתאקלמותו במדינה . עובדה זו התווספה למחלותיו, גילו, השכלתו ותסמונת הדיכאון הממושך ממנה סבל, וכל אלה יחד הפחיתו לאפס את סיכוייו למצוא עבודה ולפרנס את עצמו בכבוד.

פקיד השיקום שבחן את אלכסנדר ציין בחוות דעתו כי הוא מסוגל לעבוד בעבודה מלאה בתנאים מיוחדים, כלומר: עבודה קלה שאינה מלחיצה, ושיש בה אפשרות לארוחות סדירות.

עפ"י חוק לרון, קצבת נכות כללית משולמת למי שליקוי גופני, שכלי או נפשי פוגע בכושרו להשתכר למחייתו ב-50% לפחות. צוות לבנת פורן שליווה את אלכסנדר, הסיק מדברי פקיד השיקום, כי אין ספק שכושרו להשתכר צומצם בעקבות הליקויים הרפואיים שלו – אין ביכולתו לעבוד בעבודות פיזיות בשל הרעד בידיו, אין ביכולתו לעבוד בשמירה בשל מצבו הדיכאוני המתמשך, ואין ביכולתו לנהוג בשל ליקוי הראייה והגבלה שיש לו בתנועות הצוואר. הפרשנות בהתייחס לחוק לרון הייתה, שיש לראות את אלכסנדר כמי שכושרו להשתכר צומצם משמעותית עקב ליקוייו הרפואיים, ולכן החוק חל עליו. זוהי רק דוגמה אחת לסיוע מטעם מומחי לבנת פורן, ששינה את כל תמונת המציאות עבור אדם עם מגבלות.


コメント


כל הקטגוריות במגזין

  • הודעה
  • white phone
  • ווטסאפ
bottom of page